יש שתחום החינוך הנו גורם מוביל בהתפתחות החברה, ויש שהוא זוחל קמעא אחר התפתחות זו. כך או כך, אין עוררין שהוראה וחינוך הם רכיבים רבי חשיבות ועוצמה באופי ובאיכות החברה ותרבותה. החשיבות והמשקל להם הם זוכים תלויים במידה מכרעת בערכי שלטון ותרבות, אך גם משפיעים עליהם.
כמעט בכל החברות ובכל העתים, חינוך והוראה זכו ליוקרה סוציו-תרבותית גבוהה. יחד עם זאת, שונות בגורמים כגון קצב ההתפתחות וסוג המשטר והחברה, הביאו לשונות במעמד וביוקרה של ההוראה ושל המורה.
מאז תום מלחמת העולם השנייה, בולטים הניסיונות הרדיקליים לשינויים ולרפורמות במערכות החינוך בעולם, הן בארצות הדמוקרטיה המתועשות, והן בארצות שהיו “מעבר למסך הברזל”. גם מדינות עשירות במאגרי טבע נוכחו לדעת שאיכותו של המשאב האנושי חיונית לניצול אוצרות טבע אלה. זאת ועוד: בעקבות ההרס והאובדן, שגרמה מלחמת העולם השנייה, וצרכי האצת השיקום והפיתוח, הפכה ההוצאה על קידום המשאב האנושי להשקעה מועדפת ונחוצה ביותר.. שני ניסיונות מן העת האחרונה ראויים לציון מיוחד: האחד, ברמה הקונספטואלית, נייר עמדה שערך ה- ILO (ארגון העבודה הבינלאומי) (2000 ) תחת הכותרת Lifelong Learning in the Twenty-First Century: The Changing Roles of Educational Personnel.[1].. הניסיון האחר הוא רפורמה שמונהגת בבריטניה מזה שנה בתחום העסקת מורים[2].
מציאות זו חייבה יצירתיות בעיצוב אסטרטגיות לאומיות ובהקצאת משאבים, ועל כן, התרבו המחקרים היישומיים, צוותי החשיבה והוועדות הציבוריות, אשר עסקו בחשיבה מחודשת לגבי עדיפויות לאומיות ותרגומן לרפורמות כוללות ולשינויים אינקרימנטליים.
תהליך זה התרחש רק במידה מזערית במדינת ישראל. למרות הצרכים הלאומיים, שתבעו יותר חשיבה והשקעה בחינוך ובהשכלה, לא מצאו קברניטי המדינה את היכולות והמשאבים לפתח מערכת חינוך, שתוליך להתפתחות מואצת, כנדרש לחברה ולמדינה.
בעשור האחרון, מתחזקת הנטייה במדינות שונות לבצע שינוי גם בתנאי ההעסקה של המורים, אשר מתבסס בעיקר על חיזוק הקשר בין תרומת המורה לבין התגמול לו הוא זוכה. הגופים הבינלאומיים UNESCO) ו- ILO) פועלים במשותף בכיוונים אלה, והם הקימו פורום קבוע, שאוסף נתונים על מצב החינוך במדינות שונות בעולם ומפרסם המלצות לשיפור.
מן הראוי להפנות את תשומת הלב לכך שעבודת ההוראה כיום מאופיינת על ידי מעגל קסמים של התמקצעות נמוכה, מסלול קריירה מוגבל וקצר, שכר ומספר שעות למשרה נמוכים, סטאטוס חברתי נמוך ושחיקה גבוהה. מספרם הגבוה של המורים, יחסית למקצועות אחרים בסקטור הציבורי, מביא לכך שכל תוספת שכר, זעומה ככל שתהייה, גורמת לעלות עצומה למשק. מכאן נובעים הלחצים המופעלים על מערכות החינוך בעולם כולו ובעיקר במדינות, אשר אינן רגישות לאיכות החינוך הציבורי, לחסוך בתקציבי החינוך. חיסכון זה גורר פיצוי של המורים במעט שעות הוראה פרונטלית ובתנאי חופשה נדיבים יותר, שמביאים בסופו של דבר לאיכות מורים נמוכה יותר[3]. מצב זה הוא אחד הגורמים למאפיינים המוכרים של מערכת החינוך, ובהם: הפיכת ההוראה למקצוע בלתי אטרקטיבי, תחושת אי שביעות רצון, היעדרויות בהיקף של עד 30% בנקודת זמן נמדדת (ראה פרק ראשון להלן), שחיקה, נטישה מוקדמת של המקצוע, התייחסות בלתי פרופסיונלית, וכן קושי לתגמל מורים מצטיינים ומורים שממלאים תפקידים מיוחדים (ראה פרק רביעי).
תופעה זו הנה כלל עולמית[4]. יחד עם זאת, במחקרים משווים נמצא שמצב המורים בישראל נמוך הן ביחס לארצות מפותחות יותר, והן ביחס לארצות בעלות רמת התפתחות דומה[5].
בישראל מועטים הניסיונות לבצע שינויים משמעותיים בתנאי העסקת עובדי מדינה בכלל ומורים בפרט. בהקשר זה, נזכיר שתי ועדות: “וועדת זוסמן” – הוועדה לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי[6], ובמיוחד “וועדת עציוני” – הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה[7]. המלצות ועדות אלה, אף שאומצו פורמלית, מומשו אך באופן חלקי ביותר.
מאמר זה מבוסס בעיקר על מעורבות המחברים בארבע התפתחויות בתחום החנוך וההוראה בישראל. ארבעה רכיבים אלה הם מקצת המודולות החיוניות הנחוצות לגיבוש רפורמה כוללת. התחומים הנדונים מופיעים בארבעת פרקי המאמר:
- ראשון : היעדרויות מורים- מיסוד נורמטיבי של תופעה שלילית. פרק זה בוחן את היקפי ההיעדרויות בכללותן ועל פי התפלגויות שונות, ומקשר בין מאפייני הפרופסיה לבין ההיקף הגבוה של ההיעדרויות.
- שני : קוד אתי לעובדי חינוך והוראה. קביעת קוד אתי הנו תהליך מרכזי בהתגבשות פרופסיונלית. הסתדרות המורים, באמצעות העמותה לקידום ההוראה, יזמו קוד, אשר נמצא מזה ארבע שנים בתהליך תיקוף והטמעה במסגרת סדנאות למורים במדגם של בתי- ספר.
- שלישי : יחסי גומלין בין השותפים במערכת החינוך- חקיקה או אמנה. נציג שתי הצעות חוק למסד בחקיקה את מעמדם של שניים מהשותפים למערכת החינוך. הצעת חוק אחת היא של ח”כ עמנואל זיסמן – “הסדרת מעמדם של ההורים במערכת החינוך התשנ”ז – 1997”[8]; ההצעה האחרת היא של ח”כ סילבן שלום – “חוק זכויות התלמיד התש”ס – 1999[9]“. כתחליף למיסוד יחסי הגומלין בדרך של חקיקה, נציע אמנה חברתית ליחסי הגומלין בין כלל השותפים במערכת החינוך.
רביעי : מסלולי קריירה ותיגמול על פי תפקיד, תפוקות והישגים. ההצעה לרפורמה בתחום זה מבוססת על שמונה מודולות, כפי שהוגשו על ידי כותבי המאמר לארגון המורים בבתיה”ס העל-יסודיים. הצעה זו מהווה חלק מרפורמה אותה מוביל כיום הארגון תחת הכותרת “עוז לתמורה”. הצעת ארגון המורים אומצה על ידי משרד החינוך בקיץ 2000.
למרות השוני בין ארבעת התחומים הנדונים במאמר זה, המכנה המשותף רב, ומתייחס לנקודות הבאות:
- שילוב בין ההגות לבין המחקר האמפירי בישראל ובעולם;
- בחינת היבטים חיוניים של המערכת, תוך שימת דגש על אפשרויות הטיפול האוטונומי
בתת מערכות; - החיוניות שבבצוע רפורמה כוללת של מערכת החינוך בישראל, תוך ריסון הנוהג הישראלי השכיח
כל כך, להקים ועדות ולמזער את מימוש המלצותיהן.
מאחר שהמחקרים הכלולים במאמר זה עוסקים בעולמות, תוכן שונים במקצת, טבעי שהשיטות וצוותי המחקר יגזרו ממהות החומר הנחקר. גם העניין והמניעים של היוזמים והמממנים של המחקרים היו שונים.
רכיבי הרפורמה המוצעים מהווים ביטוי לחיוניות שבחשיבה האסטרטגית ברמה הלאומית, לא רק של השלטון המרכזי, אלא גם של השלטון המקומי וכל הגופים, הפרטיים והציבוריים, המהווים שותפים לעולם החינוך וההוראה.
[1] ראה באתר: [www.ilo.org/public/english/dialogue/sector/techmeet/jmep2000/jmepr1.htm.https://]
[2] 1999: [https://www.dfree.gov.uk/teachingreforms]
[3] ר’ קלינוב “השוואה בינלאומית של משכורות מורים בבתי ספר יסודיים” רבעון לכלכלה 40 (1993, חוברת 2) 229.
[4] Joint ILO/ UNESCO Committee of Experts on the Application of the Recommendation Concerning the Status of Teachers (UNESCO, Paris, 1997).
[5] קלינוב, לעיל הערה 3. ש’ קרמר “שחיקת שכר המורים”, דו”ח המוגש למשרד החינוך והתרבות לבקשת השרה שולמית אלוני (1992).
[6] ועדת זוסמן- הוועדה לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי, המלצות הוועדה לבחינת מערכת השכר בשירות הציבורי
(ירושלים, 1989).
[7] דין וחשבון הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה (משרד החינוך, חוזר המנכ”ל, ירושלים, 1979).
[8] ה”ח פ1501/ התשנ”ז!
[9] ה”ח 452.
